אודות צמח מפעלים
היסטוריה

חוות ההכשרה בחצר כנרת הייתה כור היתוך לרעיון ההתיישבות השיתופית בעמק הירדן, משם יצאו לראשונה אנשי קואופרטיב "החורש" לעיבוד האדמות שממזרח לירדן. ב-1910 יצאו יוסף בוסל וחבריו מחוות כינרת, כ"קבוצת כיבוש" לאום ג'וני, שם נולד מושג חדש: "קבוצה להתיישבות חקלאית שיתופית", ונקרא שמה דגניה.

"במשעולים בין דגניה ל"כנרת" ובין עצי "חורשת האיקליפטוס" צומחת תנועה חדשה, התנועה השיתופית על ביטוייה השונים: חוות העלמות, מושב העובדים, מחווה ל"חצר" ההופכת בהמשך לקבוצת כנרת (1913), "המשביר",כל אלה ניבים של שפה חדשה שפת ה"שדות שבעמק"...
עשר שנים לאחר התיישבותה, מחלקת דגניה את 3,000 הדונמים שקיבלה בחכירה מהקק"ל, לשלושה חלקים שווים,ומפנה הצעה לשתי קבוצות נוספות להתיישב בשכנותה, וכך ליצור רצף של דגניות – קבוצות שיתופיות בעמק הירדן שיהיו בצלמה ובדמותה של דגניה האם, שתיהפך בכך לאחות. ב-1920 מימשה דגניה ב' את ההצעה ולאחריה באו והתיישבו אפיקים (1932), בית זרע (1935) , אשדות יעקב (1935), שער הגולן, מסדה, עין גב וגינוסר (1937), גשר (1939), אלומות (1940), חוקוק (1945), מעגן, האון ותל קציר (1949).
ב-1922 מנתה אוכלוסיית עמק הירדן 2,524 נפש: מהם 2,043 ערבים בארבעה כפרים, ו-481 יהודים בארבעה קיבוצים. השטח המעובד שבידי המשק היהודי היה באותו שנה 5,190 דונם, עיקר גידולו בעל (פלחה בעיקר), ומיעוטו גידולי שלחין (ירקות ומטעים) שהושקו במי הכנרת. משק החי (רפת, אורווה ולול), ניזון מגידולי השדה.

השיתוף לאורך תעלות המים, הגדלת שטחי השלחין, והתיישבות אפיקים ואשדות יעקב בתחילת שנות השלושים, הולידו צורך במיסוד שיתוף פעולה בין קיבוצי העמק (ששה במספר), בתחומים הכלכלי, החברתי, הביטחוני ומוניציפאלי. האות הראשון שבישר את עידן השיתוף האזורי, התבטא בתסיסה שנתעוררה סביב הצעת תוכנית "השיתוף הבין קבוצתי" ב-1933, והקמת "וועד הגוש" של משקי עמק הירדן באוגוסט 1935.

מכאן ואילך מתגבשת פעילות ארגונית בשלושה ערוצים במקביל:
א. מתן שירותים פיננסים למשק חקלאי: שיתוף באספקת תשומות לחקלאות, השגת אשראי, וגבייה משותפת, או "הקופה הרושמת" כפי שכונה מוסד זה בראשית דרכו.
ב. פיתוח התשתית המשקית:הקמת מערכת ניסיונות בחקלאות, קידום השיווק המאורגן, ופיתוח שירותים טכניים לענפי החקלאות.
ג. פעילות בתחום המוניצפלי: פיתוח תחבורה למשאות ולנוסעים, התארגנות אזורית בנושאי התיישבות ובטחון, שירותי בריאות, סניטציה, דואר ותרבות. המפנה בעמק הירדן עקב הקמת מוביל המים האזורי והשיתוף האזורי מתבטא בתמונה הדמוגרפית ובמבנה המשק החקלאי: אוכלוסיית הקיבוצים בעמק (ששה) שילשה את עצמה מ-481 נפש ב-1922ל-1,587 נפש ב-1936, והשטח המעובד גדל מ-5,200 ד' ב-1922 ל-13,000 דונם ב-1936. 72% מן השטח המעובד מושקה,ולצד גידולים לצריכה עצמית, מופיעים "גידולי שוק" דוגמת ענף הבננות. 
מסגרת הגג לכל תחומי הפעילות הוא "ועד הגוש", שייסודו ב-1935 ומיסודו כמשקי עמק הירדן נתבטא ברישומו כאגודה שיתופית ב- 27.10.1939. מאגודה שיתופית של חברים. מתרחב מעתה השיתוף האזורי לאגודה של קבוצות. בתוך כך נמשכת הפעילות ההתיישבותית בתוספת ארבעה קיבוצי "חומה ומגדל" ב-1937, שלושה קיבוצים חדשים בתקופת מלחמת העולם השנייה, ושלושה נוספים לאחר קום המדינה ב-1949.

הקמת מדינת ישראל והמציאות החדשה עם בוא העלייה ההמונית, מעמידה אתגר חדש בפני "עמק הקיבוצים" (13 במספר): הרחבת שטחי העיבוד, הרחבת הייצור ויצירת מקורות תעסוקה לבאי העליות החדשות. המשק החקלאי פונה לענפים עתירי עבודה, להגדלת חלקו של החקלאי במוצר המוגמר (מיון,הבחלה, אריזה), וכן למחקר חקלאי שנועד לבחירת זנים, להגדלת יבולים, ולהקטנת הוצאות הייצור. את מקום "ועד הגוש" בתחום המוניציפאלי תופסת המועצה האזורית מ-1949, "הקופה המשותפת" הופכת למשקי עמק הירדן: שעיסוקו ריכוז הקניות, ריכוז האשראי ועזרה הדדית בתחום הכספי.

בתחום המשקי מתפתחות יחידות שירותים ענפיות: מכון לאריזת בננות, מוסך אזורי, בית אריזה לתמרים ויחידה של ציוד כבד, אשר ב-1959 הופכים לתאגיד של מפעלי עמק הירדן בתוך המועצה האזורית. וב-1964 הופכים כל השירותים הענפיים ליחידה עצמאית שמאוחר יותר עם הרחבתה, מכונה – צמח מפעלים אזוריים. אף כי מלכתחילה היו הגופים האזוריים מושתתים על עקרונות קואופרטיביים, וכך התקיימו עד מחצית שנות השמונים, חלו בעשור האחרון שינויים מבניים, ארגוניים ומשפטיים במערכת הכלכלית האזורית: העיקרון של הפרדת הניהול מהבעלות , העדר חפיפה בין תחום השיפוט המונציאפלי לבין החברות במפעלים השונים, ושותפויות בין האזורים בתחומים מוגדרים, חייבו ארגונם מחדש של המפעלים והשירותים על בסיס משפטי מתאים לצרכים החדשים.

לאחר מלחמת ששת הימים עם ההתיישבות ברמת הגולן, וכן עם הרחבת ההתיישבות בגליל התחתון, נתרחבה המסגרת הכוללת כיום 27 קיבוצים ומושבים החברים ב"צמח מפעלים אזוריים" ו-32 קיבוצים ומושבים החברים ב-"משקי עמק הירדן".

Valid XHTML 1.0 Transitional Valid CSS! Powered by Gafko & Kiwinet