הכנס התקיים במסגרת צעדי מחאה ארצית למניעת הצעדים שקבלתם יביאו לקריסת רפתות בכל הארץ.   

סרג'יו פישלים מכפר חרוב, רכז התארגנות הרפתות בעמק הירדן ורמת הגולן  מספר כי בכנס השתתפו חברי כנסת מכל הסיעות ומאות רפתנים וחקלאים, הנחושים להילחם בתוכנית שר האוצר. הרפתנים בכל הארץ גם בעוטף עזה וגם בגליל המשיכו לייצר חלב טרי ולספקו לעם ישראל גם תחת הפצצות ומלחמה, מתוך שליחות ואהבה לעם ישראל. ייצור החלב המקומי מבטיח מחיר הוגן מזון טרי ואיכותי ורציפות אספקה לציבור. בשבוע הבא יגיע הנושא לדיונים בוועדות הכנסת, וגם שם נהיה בכוחות גדולים.

הכנס התקיים במסגרת צעדי מחאה ארצית למניעת הצעדים שקבלתם יביאו לקריסת רפתות בכל הארץ.   

סרג'יו פישלים מכפר חרוב, רכז התארגנות הרפתות בעמק הירדן ורמת הגולן  מספר כי בכנס השתתפו חברי כנסת מכל הסיעות ומאות רפתנים וחקלאים, הנחושים להילחם בתוכנית שר האוצר. הרפתנים בכל הארץ גם בעוטף עזה וגם בגליל המשיכו לייצר חלב טרי ולספקו לעם ישראל גם תחת הפצצות ומלחמה, מתוך שליחות ואהבה לעם ישראל. ייצור החלב המקומי מבטיח מחיר הוגן מזון טרי ואיכותי ורציפות אספקה לציבור. בשבוע הבא יגיע הנושא לדיונים בוועדות הכנסת ואנחנו נהיה גם שם בכוח גדול.

בית האריזה של תאגיד "צמח אבוקדו" עבר היום בהצלחה מבדק בינלאומי לבטיחות מזון – BRC – בציון AA+ שהוא הגבוה ביותר. מדובר בתקן הנחשב כמחמיר ביותר בתחום המזון, שנכתב על ידי איגוד הרשתות הקמעונאיות באנגליה, ונועד להבטיח את איכות ובטיחות המוצרים בהתאם לחקיקה האירופאית.

התקן מיועד למפעלי מזון ומפעלי אריזת מזון המעוניינים לייצא לרשתות השיווק הגדולות באירופה ובעולם, והוא מתייחס בהקפדה רבה למערכת ניהול האיכות ובטיחות המזון, סביבת ותשתיות המפעל, בקרות ייצור, בקרת התהליכים, מבנה ארגוני וסמכות ניהולית.

ענת לשם מנכ"ל צמח אבוקדו ציינה כי את ההכנות למבדק הובילה טל כהן, מנהלת אבטחת האיכות ב"צמח אבוקדו", היא הודתה לכל העובדות והעובדים שנרתמו וסייעו לצלוח את המבדק בהצלחה מרובה.

בית האריזה שלנו מטפל באריזה ושיווק עשרות אלפי טונות פרי אבוקדו, מנגו ותירס המגיע ממטעי ושדות יישובי עמק הירדן, דרום הגולן, עמק המעיינות וגליל תחתון.  

בעמק הירדן מציינים 90 שנות גידול אבוקדו עם ספר חדש "הענף הירוק תמיד" – סיפורו על ענף האבוקדו בעמק הירדן, שחיברו בני ווייס ואילן אשל.

באירוע ההשקה באשדות יעקב מאוחד השתתפו עשרות מגדלים – בעבר ובהווה, שבאו לחלוק כבוד לוותיקי הענף.  

בדברים שנשא אמר שיקו דומוביץ' מנכ"ל "צמח מפעלים" כי השתלבות ענף האבוקדו בעמק הירדן לצד הבננות, ההדרים והתמרים הוא סיפור מרתק של חזון, חקלאות והתיישבות בתנאי מחיה מיוחדים, בעזרת מחקר ופיתוח פורצי דרך, התאמה לתנאי הגידול ואלפי עובדים מסורים לאורך השנים, ואלה אשר הפכו את עמק הירדן לאושיית אבוקדו עולמית  בזכות הכנות 'אשדות 17', ו'דגניה 117', שאבותיהן ב'גן רופין' – מקום המטע הראשון.

גידול אבוקדו החל ב-1936 בדגניה א', אולם רק כעבור ארבעה עשורים החלו הקיבוצים בגידול מסחרי. הספר נולד במטרה לספר לדורות הבאים איך התפתח הענף, הניסיונות, המחקר והפיתוח, ההצלחות כמו גם הכישלונות, הלבטים והאתגרים. 

וייס ואשל הודו לצוות העורכים שסייעו להם, למנהלי "צמח מפעלים" ו"צמח אבוקדו", אותו מנהלת כיום ענת לשם, תאגיד המהווה שותף וצומת מרכזי עבור המגדלים באריזת אלפי טונות ובשיווק הפרי, בהדרכה ובתכנון, על מנת שהמגדלים יפיקו מקסימום רווח לדונם.

ואת כל יתר התכנים תוכלו לקרוא בספר. ניתן להזמין ישירות מבני וייס או במשרדי צמח מפעלים.

חברי השדולה החקלאית בכנסת פונים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר ודורשים מהם התערבות וסיוע מידי למגדלי המנגו, רובם מהפריפריה החברתית-גיאוגרפית של מדינת ישראל, שנקלעו למשבר חמור והפסדים כבירים עקב קריסת הייצוא לאירופה שהוצפה בפרי מדרום אמריקה, המלחמה הנמשכת, סגירת שווקי עזה ויהודה ושומרון ואקלים קיצוני שגרם להבשלת הפרי על העצים.

דרישת חברי השדולה מגיע בעקבות פנייתם של ראשי הארגונים הכלכליים צמח מפעלים ושאן וראשי המועצות האזוריות עמק הירדן ועמק המעיינות.

חתומים על הדרישה לפיצוי מגדלים המנגו חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, מטעי הרכבי צרפתי, ששון גואטה, יעל רון בן משה, רם בן ברק, מיכאל ביטון, ניסים ואטורי וגלעד קריב.

חברי השדולה החקלאית בכנסת דורשים במכתבם לשרים פיצוי מידי של 1,500 ₪ לדונם, ואת בדיקת האשפרות לכלול את ענף המנגו במסגרת הפיצויים שהממשלה והכנסת החליטו עליהם כתוצאה ממבצע "עם כלביא".

במכתב חברי השדולה החקלאית בכנסת לשרים נכתב עוד כי "תמיכה זו איננה רק רשת ביטחון כלכלי למגדלי המנגו שנקלעו למשבר חריף, אלא גם אמירה ערכית על מחויבותה של מדינת ישראל לחקלאות המקומית, לעצמאות ולביטחון המזון של מדינת ישראל".   

חברי השדולה החקלאית בכנסת פונים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר ודורשים מהם התערבות וסיוע מידי למגדלי המנגו, רובם מהפריפריה החברתית-גיאוגרפית של מדינת ישראל, שנקלעו למשבר חמור והפסדים כבירים עקב קריסת הייצוא לאירופה שהוצפה בפרי מדרום אמריקה, המלחמה הנמשכת, סגירת שווקי עזה ויהודה ושומרון ואקלים קיצוני שגרם להבשלת הפרי על העצים.

דרישת חברי השדולה מגיע בעקבות פנייתם של ראשי הארגונים הכלכליים צמח מפעלים ושאן וראשי המועצות האזוריות עמק הירדן ועמק המעיינות.

חתומים על הדרישה לפיצוי מגדלים המנגו חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, מטעי הרכבי צרפתי, ששון גואטה, יעל רון בן משה, רם בן ברק, מיכאל ביטון, ניסים ואטורי וגלעד קריב.

חברי השדולה החקלאית בכנסת דורשים במכתבם לשרים פיצוי מידי של 1,500 ₪ לדונם, ואת בדיקת האשפרות לכלול את ענף המנגו במסגרת הפיצויים שהממשלה והכנסת החליטו עליהם כתוצאה ממבצע "עם כלביא".

במכתב חברי השדולה החקלאית בכנסת לשרים נכתב עוד כי "תמיכה זו איננה רק רשת ביטחון כלכלי למגדלי המנגו שנקלעו למשבר חריף, אלא גם אמירה ערכית על מחויבותה של מדינת ישראל לחקלאות המקומית, לעצמאות ולביטחון המזון של מדינת ישראל".   

עד סוף חודש מרץ ירדו 187 מ"מ גשם בלבד בתחנה המטאורולוגית של צמח טכנולוגיות חקלאיות. זהו שפל שלא נרשם מאז חורף 1998-99 אז נמדדו בצמח 183 מ"מ משקעים בלבד בסוף חודש מרץ.

כך עולה מהתפלגות כמויות הגשם המצטברות שריכז עידן אלינגולד, מנהל תחום המידע והמטאורולוגיה בצמח טכנולוגיות חקלאות. הממצאים מראים כי ב- 30 השנים האחרונות נרשם רק עוד חורף אחד שחון כמו זה שאנחנו חווים השנה. בחורף 1998-99 נמדדו הכי פחות משקעים עד סוף חודש מרץ. עד סוף החורף נוספו עוד משקעים, והעונה הסתיימה עם 210 מ"מ).

ד"ר פבל טריפונוב מנהל צמח טכנולוגיות חקלאיות מציין שמיעוט הגשמים מצריך מהחקלאים להגיב לתנאים אלו ולהגביר את מנות ההשקיה בכדי למנוע פגיעה ביבול. כתוצאה מכך יש השפעה על ההוצאות השוטפות של החקלאים, ואולי בסוף גם על הרווחיות. כולנו מקווים שגם בשבועות הקרובים נראה עוד גשם משמעותי, כמו בשנה השחונה ההיא.

הנתונים מראים עוד כי מיעוט משקעים חריג חוזר בתדירות של אחת ל 6-7 שנים בעמק הירדן. ב 2007-2008 נמדדו 231 מ"מ בלבד ( עד סוף החורף ירדו 8 מ"מ נוספים), בחורף 2013-2014 ירדו 208 מ"מ עד סוף חודש מרץ (41 מ"מ נוספים ירדו עד סוף החורף), וחורף  2016-2017 עם 243 מ"מ (עד סוף החורף ירדו 20 מ"מ נוספים).