צמח מפעלים אזוריים https://zemach.co.il מחברים. מאיצים. מחוברים לערך. Wed, 04 Jun 2025 09:08:53 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://zemach.co.il/wp-content/uploads/2022/07/לטאב-אתר-150x150.png צמח מפעלים אזוריים https://zemach.co.il 32 32 לראשונה מאז חורף 1998-99 – פחות מ-200 מ"מ משקעים בעמק הירדן https://zemach.co.il/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%96-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3-1998-99-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e-200-%d7%9e%d7%9e-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%91/ Wed, 02 Apr 2025 07:50:50 +0000 https://zemach.co.il/?p=6809 החורף השחון מצריך את החקלאים להגיב ולהגביר את מנות ההשקיה, ולכך יש השפעה על ההוצאות השוטפות של החקלאים, ואולי בסוף גם על הרווחיות

עד סוף חודש מרץ ירדו 187 מ"מ גשם בלבד בתחנה המטאורולוגית של צמח טכנולוגיות חקלאיות. זהו שפל שלא נרשם מאז חורף 1998-99 אז נמדדו בצמח 183 מ"מ משקעים בלבד בסוף חודש מרץ.

כך עולה מהתפלגות כמויות הגשם המצטברות שריכז עידן אלינגולד, מנהל תחום המידע והמטאורולוגיה בצמח טכנולוגיות חקלאות. הממצאים מראים כי ב- 30 השנים האחרונות נרשם רק עוד חורף אחד שחון כמו זה שאנחנו חווים השנה. בחורף 1998-99 נמדדו הכי פחות משקעים עד סוף חודש מרץ. עד סוף החורף נוספו עוד משקעים, והעונה הסתיימה עם 210 מ"מ).

ד"ר פבל טריפונוב מנהל צמח טכנולוגיות חקלאיות מציין שמיעוט הגשמים מצריך מהחקלאים להגיב לתנאים אלו ולהגביר את מנות ההשקיה בכדי למנוע פגיעה ביבול. כתוצאה מכך יש השפעה על ההוצאות השוטפות של החקלאים, ואולי בסוף גם על הרווחיות. כולנו מקווים שגם בשבועות הקרובים נראה עוד גשם משמעותי, כמו בשנה השחונה ההיא.

הנתונים מראים עוד כי מיעוט משקעים חריג חוזר בתדירות של אחת ל 6-7 שנים בעמק הירדן. ב 2007-2008 נמדדו 231 מ"מ בלבד ( עד סוף החורף ירדו 8 מ"מ נוספים), בחורף 2013-2014 ירדו 208 מ"מ עד סוף חודש מרץ (41 מ"מ נוספים ירדו עד סוף החורף), וחורף  2016-2017 עם 243 מ"מ (עד סוף החורף ירדו 20 מ"מ נוספים).

]]>
"שווים בעמק" פעילות חנוכה https://zemach.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%9e%d7%a7-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94/ Sun, 01 Jan 2023 08:52:26 +0000 https://zemach.co.il/?p=6395

בצמח אנו מעסיקים כ-15 עובדים עם מוגבלויות במחלקות שונות.

במסגרת חג החנוכה זכינו לעבור סדנה של עידו וייס עם העובדים והמנהלים שלהם. העובדים התכנסו לפעילות משותפת וגם להדלקת נרות מרגשת.

הפרויקט הזה הוא אחד החשובים בצמח, מכיוון שהוא דואג לשלב ולהפגיש את העובדים של צמח עם אנשים מיוחדים. לבסוף אנו מרגישים שאנחנו המרוויחים הגדולים כי אנו לומדים להיות סבלנים יותר, להכיר ולקבל את השונה.

]]>
ביקור סגן נשיא אנגולה במרכז החדשנות כנרת KIC https://zemach.co.il/%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%a1%d7%92%d7%9f-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a0/ Sun, 20 Nov 2022 09:53:43 +0000 https://zemach.co.il/?p=6355

בשבוע שעבר ביקר במרכז לחדשנות כנרת, סגן נשיא אנגולה לשעבר, בורניטו סוסה.
בביקורו הוא קיבל סקירה על הפעילות של המרכז, והתרשם מהקשר העמוק בין האקדמיה לתעשיה.
אוריאל פרמן, מנהל תחום החדשנות במרכז לחדשנות כנרת הוסיף כי במהלך הביקור הוצגה לו הפעילות הבינלאומית אגרוטרקשיין ונפתח נתיב לשיתוף פעולה עתידי בפקולטה החקלאית .
אלון קולת סמנכ"ל צמח מפעלים הציג את הפעילות והמבנה של צמח מפעלים והקשר ההדוק בין ההון האנושי והתעשייה מסביב.

]]>
מסע גיבורים 2022 https://zemach.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-2022/ Thu, 22 Sep 2022 09:05:16 +0000 https://zemach.co.il/?p=6086

מסע הגיבורים של כפר נהר הירדן נערך גם השנה בחסות צמח מפעלים אזוריים ומשקי עמק הירדן. במסע השתתפו עשרות בני נוער ובמהלכו לקחו פסק זמן מהבעיות הבריאותיות שאיתן הם מתמודדים ונהנו מחוויות מעצימות וממפגשים מעוררי השראה.

ביום חמישי האחרון הסתיים מסע ייחודי בהשתתפותם של עשרות נערות ונערים המתמודדים עם בעיות בריאותיות מורכבות. המסע נמשך 4 ימים ובכל יום צעדו המשתתפים בין 5 ל-7 ק"מ ששולבו עם פעילויות ייחודיות. מהות המסע הייתה לאפשר למשתתפים מפגש עם אנשים, דמויות וסיפורים ייחודיים ומעוררי השראה שעודדו אותם להתמודדות ונתינה, בנוסף הכירו המשתתפים את נקודות החן בצפון הארץ.

 

גם השנה פרסה חברת צמח מפעלים אזוריים בשיתוף עם משקי עמק הירדן את החסות על המסע, כאשר עובדי ומנהלי התאגידים השונים בצמח הגיעו ללוות את המסע באופן פיזי. אלון קולט, סמנכ"ל צמח מפעלים, הודה לליאת מיטלמן לאופיר מגן ולענבר אלתר על העבודה ולכל אחד ואחת מהתורמים שנרתמו מייד וללא היסוס והוסיף, "בזכותם גם השנה יכולנו לקיים את המסע עבור הילדים המדהימים האלה. תוך כדי שצעדתי עם בני הנוער הנפלאים האלה הבנתי את גודל תעצומת הנפש שיש להם".

 

על הפקת המסע וגיוס התרומות עמלה אופיר מגן, מנהלת תחום הסחר במשקי עמק הירדן, שהצליחה לגייס תרומות רבות. אופיר מגן: "זהו המשך של מסורת נפלאה עבורנו בצמח, יש לנו את הזכות ללוות את הנערים והנערות במסע הייחודי שהם עוברים, ועבור רבים מהם זאת הפעם הראשונה שהם לנים בשטח. תודה לכל התורמים ובעיקר תודה לנערים והנערות על מסע מופלא עבור כולנו".

 

כפר נהר הירדן הינו כפר נופש יחיד מסוגו בישראל ובמזרח התיכון כולו המעניק נופש חוויתי, קסום ובטוח, המותאם לילדים ובני נוער המתמודדים עם 25 מחלות כרוניות, גנטיות ומסכנות חיים וילדים עם מוגבלויות. הכפר ממוקם בגליל התחתון, סמוך ליישוב גבעת אבני.

עמותת כפר נהר הירדן הוקמה בשנת 2000, במטרה להעניק לילדים החולים חווית נופש מדהימה של כיף והנאה, חווית הצלחה, גיבוש וקבלת ההזדמנות לגלות עולמות תוכן וכישורים חדשים ולהוכיח להם שהם מסוגלים ליותר. הפעילויות ותוכניות הנופש מתמקדות בילד עצמו ולא במחלתו.

 

לכפר מגיעים ילדים ובני נוער בגילי 9-18 מכלל המגזרים במדינת ישראל וכן ילדים מהרשות הפלסטינאית ומעזה. המכנה המשותף לכולם הוא הגיל והמחלה.

נשיא העמותה הוא חיים טופול, יו"ר העמותה הוא פרופ' יעקב רמון, מנכ"ל העמותה הוא תא"ל (מיל') יובל חלמיש.

הפעילות בכפר נסמכת על צוות קבוע קטן מקצועי ומסור שנמנים עליו אנשי הדרכה ורפואה וכן בזכותם של כ-1,000 מתנדבים מדי שנה ביניהם צוותים רפואיים, מדריכים חברתיים, ועובדים סוציאליים, ו-20 מתנדבי שנת שירות ושירות לאומי שהם הבסיס להדרכה בכפר, וכל זאת ללא עלות לילדים ובני המשפחה.

 

]]>
סיור שגריר סין בישראל במרכז החדשנות כנרת KIC https://zemach.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a0/ Mon, 29 Aug 2022 10:13:09 +0000 https://zemach.co.il/?p=6049

סיור השגריר הסיני במרכז לחדשנות כנרת KIC

 

 

בשבוע שעבר הגיע שגריר סין בישראל מר צאי רון לסיור במרכז לחדשנות כנרת kic מבית צמח מפעלים, האקדמית כנרת וקק"ל. הסיור נפתח בסקירה גיאוגרפית של ענת ישראלי-וקסלר מנהלת שותפויות אסטרטגיות בkic, על ייחודיות עמק הירדן. השגריר צאי שמע על ההתיישבות העובדת לאורך הגבול ועל השפעתה של החקלאות על קביעת הגבול בין ישראל למדינות השכנות.

 לאחר מכן המשיכה המשלחת אל מרכז החדשנות ושמעה מאלון קולט סמנכ"ל צמח מפעלים סקירה על החקלאות בעמק הירדן ,  אלעד שמיר מנכ״ל KIC סקר את המבנה הייחודי של המרכז לחדשנות ואת הזדמנויות הצמיחה האזוריות, רן סוצקוורין מנהל המחלקה להנדסת מים סקר את נושא המים בישראל והפיתוחים הישראלים שמשנים את העולם. לסיום הגיע מנכ"ל דשן הצפון גולן ארגמן, להסבר על סביבת הדישון והמחקר בישראל.

 

שגריר סין בישראל צאי רון: "ראשית ברצוני להודות לצוות המרכז על ההזמנה, השנה חגגנו 30 שנים של קשרים דיפלומטיים ושיתופי פעולה עסקיים,  התרשמתי מהמבנה הארגוני והיכולות של KIC. מרכיב החדשנות הוא מהמרכזיים בשיתופי הפעולה בין המדינות ומעל ל-160 חברות ישראליות מקיימות קשר עם מרכז החדשנות שנחאי שהוקם בעקבות ההסכמים המשותפים בין המדינות. בשנת 2021 הרחבנו את שיתוף הפעולה בין הקהילות העסקיות בכ-30% וחברות תשתיות סיניות החלו את עבודתן בישראל.  אני רואה פוטנציאל גדול בשיתוף הפעולה בין KIC וסין ושמחתי לשמוע על ההזדמנויות שקיימות לשיתוף הפעולה.

 

אלון קולט סמנכל צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן: " אני מודה לשגריר צאי על הנכונות להגיע, שמחתי על ההזדמנות להראות לשגריר את כוחה של הקואופרציה והשת"פ בין הקיבוצים. KIC וagro-traction הם חוד החנית הביצועית מבחינת חדשנות. החקלאי הישראלי הוא מהמלומדים בעולם, ואנחנו רואים תוצאות בעקבות כך.

 

אלעד שמיר מנכ״ל kic מרכז כנרת לחדשנות: "הייתה לנו הזכות לארח את כבוד שגריר סין בישראל והצוות המקצועי של השגרירות. ממש לפני הקורונה התחלנו את הקשר ההדוק עם חברות סיניות, כאן ה צומחת ומעצמה עולמית מתפתחת ישנה ההכרה שהצורך בפיתוח שיתופי פעולה טכנולוגיים,חדשניים הינה קריטית לסין והשילוב בין החברות הישראליות והסיניות הוא שתי חתיכות משלימות של הפאזל. אנחנו במרכז חדשנות יודעים ליצור מ0 ל1 וחברות הסיניות יודעות לקחת את ה1 ולהפוך אותו למליון. ביחד נוכל להיות שלם הגדול מסך חלקיו".

]]>
סיכום קדנציה טל ישועה https://zemach.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%a7%d7%93%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%98%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94/ Mon, 01 Aug 2022 06:25:38 +0000 https://zemach.co.il/?p=5923

צילום: ליאת מנדל

"אין נשמה בודדת אלא הכול ארוג ומשורג בהוויה כולה" – הרב קוק

הרצאה זו, באספה האחרונה שלי היא הרצאה אקלקטית, הרבה נושאים , נפרדים לחלוטין אך ארוגים זה לזה בהוויה אחת

לפני שבועיים הייתי בסנטוריני – אי יפיפה וקטן , הרבה יזמות נדל"ן פרטית, ביוון להקים נדל"ן זה כמו בישראל לעשות סטרטאפ, סנטוריני מביא מיליון תיירים בשנה, רבע מישראל, 1 מיליארד דולר הכנסה.

הקושי הגדול שהיה לי שם זו ההבנה שאים סנטוריני היה בישראל כל זה לא היה קם. אם זה היה כאן, אז או המנהל היה תוקע את הפיתוח, או הגנת הסביבה, או משרד הבריאות או כבוי אש או סתם בית המשפט על משהו. אם זה היה כאן אז היה לנו אי קטן , מוזנח ושומם אולי עם שנים שלושה מלונות של פתאל, ישרוטל או כל גורם אחר שאולי היה לו את הכסף, הזמן והסבלנות לשרוד את הרגולציה.

 

עם השניים התמלאה ישראל באוסף של חוקים רב ועצום שכבר מיזמן לא מדברים אחד עם השני. קוראים לזה רגולציה, בפועל כל משרד מתנהל בסבך פנימי משלו וביחד פיתוח המדינה כבר בלתי ניתן לניהול.

אלכסנדר מוקדון פתח את הקשר הגורדי עם החרב שלו, אבל הוא היה מנהיג עם אומץ רב.

מי שזוכר את הקיבוצים לפני השינויים הגדולים הם היו דומים, סבך של החלטות עם השענות על ערכים שכבר מיזמן לא דיברו עם ההחלטות שהוחלטו בשמם. היה צריך זמן, אומץ, מנהיגות ומשבר גדול כדי לשנות.

הפריצה שפרצה התנועה הקיבוצית בשנים האחרונות באה ממנהיגות שקמה בשטח ויצרה את העולם החדש. אם יספרו את כמות האנשים שהגו , יצרו והובילו את השינויים יגלו שלא היו הרבה, קבוצה לא גדולה של מנהלים שהמציאה את הקיבוץ מחדש למצבו הנוכחי ואפשרו את הפריצה הגדולה.

מנהיגות

ההבדל בין מנהל , מנהיג ושליט הוא כמעט תרשים זרימה.

כולנו התחלנו כמנהלים והצלחנו אם ראינו נכון את המשימות וגם ידענו לנהל אותם נכון.

מי שבא עם או הצליח עם הזמן לפתח יכולות לראות עמוק פנימה לתוך עצמו, עבר לשלב המנהיג. היכולת לראות אנשים ולהובילם עובר דרך היכולת לראות פנימה, אז מתפתחת מנהיגות.

כשאתה מנהיג אתה עסוק בצרכים המלאים של אילו שאתה מנהיג אותם ,של העובדים, של בעלי העניין. כדי שההנהגה גם תצליח היא צריכה לפתח  את היכולת לראות רחוק.

בשלב מסוים בתהליך ניכנס הרצון והעיסוק בלהישאר בתפקיד

כשהרצון להישאר בתפקיד גדול יותר מהרצון לעשות למען אילו שאתה מנהיג אותם זה הזמן שאתה הופך לשליט.

מנהיג בונה את הארגון כדי שישרת את המטרות שלו, שליט בונה את הארגון כדי שהוא יישאר השליט שלו, זה שינוי מוחלט של המטרות.

הסיבה שאני מאמין שהליכוד לא הצליח לזכות בבחירות האחרונות וגם לא יצליח בעתיד היא כי הליכוד איבד את הרצון להנהיג.  נישאר לו רק הרצון לשלוט. אני מאמין שהעם מרגיש את זה.

הדרך הכמעט יחידה לקטוע את תרשים הזרימה הזה היא קיצוב קדנציות.

מי שאומר על עצמו שלו זה לא יקרה לא מכיר את עצמו.

קואופרציות

קואופרציה היא שותפות שנועדה להגדיל את שרשרת הערך של המשתתפים בה

יש תמונה של אלפי דגים שנעים ביחד ויוצרים נראות של דג גדול, זו המהות של קואופרציה. הפיכת הרבה קטנים לכוח גדול שאף אחד לא היה יכול להגיע לבד.

יש אלפי קואופרציות חקלאיות בעולם, הן כולן באות ליצור כוח עודף לחקלאי הבודד

קואופרציות מאוד רגישות למנהיגות, לריצה ליד העגלה, ניתנות בקלות להשתלטות של שליטים אבל הן כמעט כלי בלעדי ליצירת כוח לפרטים.

בצמח החברות החקלאיות מנוהלות כקואופרציות ללא קשר למבנה המשפטי

עדיין יש משקים שגאים לרוץ ליד העגלה, נדבר על זה כשנדבר  על דפוסים.

הקואופרציה הכי שקטה שלנו והכי משמעותית שלנו היא משקי עמק הירדן. מדובר בקואופרציה של כסף. דרך ניהול תזרים משותף אנחנו יוצרים עוצמה פיננסית שמאפשרת גם צמיחה לשותפים וגם חיסון מסוים ממשברים מסכנים.

כל חברה הייתה מתה שיהיה לה בנק בבית, זה נותן לה כוח עצום בכול התחרות על שוק הכסף. אנחנו מפתחים את האזור דרך הבנקאות והכסף.

המפתח של משקי זה כאמור תזרים המזומנים המשותף, בשביל זה צריך את הקואופרציות החקלאיות, את הרכש המשותף ואת המחזור שעובר דרך כאן.  זה מודל שמזין את עצמו ויוצר כוח מעצם קיומו.

החקלאות בישראל

אנחנו אוהבים לבכות על ירידת ערך החקלאות אבל מסרבים להסתכל למציאות בעיניים.

החקלאות משתנה בקצב איטי אבל השיווק החקלאי משתנה בקצב מסחרר. בתהליך הדיגיטציה שיצרו הרשתות נוצר מונופול דיגיטלי המנהל את השוק. השוק כבר לא נע סביב הצע הסחורות מול הביקוש לסחורות אלא מול המחיר שהצרכן מוכן לשלם בעבור הסחורות בכול רגע נתון. לכל מוצר כמעט יש תחליף ולכן אין צורך להוריד מחיר.

השוק עובר מתמחור אנכי (היצע וביקוש) לתמחור אופקי (העלאת מחיר באמצעים דיגיטלים כמעט ללא קשר לביקוש או להיצע)

ההבנה של זה היא המפתח לתכנון כלי המכירה ושיטות המכירה. בלי השינוי שלהם נמשיך להפסיד.

המלחמה בממשלה וביבוא מיותרת לדעתי, אנחנו עושים את זה המון שנים והמנהיגות החקלאית נורא אוהבת את זה וממש טובה בזה. הבעיה היחידה שזו מלחמה בזירה הלא נכונה.

 כדי ליצור זירה שמסוגלת להתמודד עם התהליכים בשוק צריך ליצור זירה דיגיטאלית של ספקים שמתמודדים על ידי חשיפת מחירים, לא על ידי הסתרתם. הפוך מה DNA של החקלאים.

זו הסיבה שהשקענו בבורסה לחקלאות, פיתוחה יכול להפוך לאחד הכלים שמשנים את המגמה. אבל הדבר החשוב ביותר בתהליך שינו המגמה היא ההבנה של שינוי השוק. 

מאזן אזורי

לפני ארבע שנים יצרנו את המאזן האזורי. הוא מאפשר לנו לראות את המגמות באזור ברמת המקרו.

הוא מראה לנו שההון באזור הוא של כמעט שני מיליארד ₪.

הוא מראה לנו שיש צמיחה איטית של ההון האזורי למרות השינויים שקרו ברישום ההתחייבות הפנסיוניות ששחקו את ההון ( כלומר הצמיחה הייתה גבוה יותר)

הוא מראה לנו שיש באזור יותר מ 800 מיליון ₪ ברמות נזילות כאילו ואחרות

הוא מראה לנו שמשקי מנהלת כמעט 1/4 מהמזומנים האזוריים לטובת הפיתוח האזורי (כפול ממה שיה לפני 6-7 שנים)

הוא מראה לנו שקצב ההשקעות בפיתוח נמוך ממה שהיינו רוצים שיהיה.

הוא מראה לנו שעליה של 1 ₪ במחיר המים יחזיר את האזור להיות מידבר  

הוא מראה שאין באזור כמעט בעיה לגייס כסף לכל פרויקט שיש לו התכנות כלכלית סבירה.

הוא מראה לנו שיש מעט יחסית של יוזמה ניהולית בקיבוצים, בעיקר מסורתית.

יצרנו כלי נהדר שמראה בדייקנות, לעיתים באכזריות את המציאות לכול משק שרוצה לראות אותה.

אני מציע לכם להשתמש בו יותר.

אתם משלמים ליועצים שונים עשרות אלפי שקלים בשביל המסקנות שהכלי הזה יודע לחשב ולהראות. תפתחו אותו, אל תוותרו על הנגישות אילו. לפעמים הוא יראה למשק מציאות אכזרית אבל זה גם מראה שיש לאן ללכת.

חדשנות

כמות הכסף שמשאירה באזור החקלאות המסורתית כרווח, שכר עבודה ותשומות שנשארות באזור נימדד בעשרות מיליונים.

כמות הכסף שישאירו באזור 500 משפחות שיגיעו לאזור ויעבדו בשכר הנדסאים / מהנדסים היא יותר מ 100 מיליון בשנה, זה משנה פני אזור.

כדי שהם יגיעו צריך להאיץ את האזור

אזורים חקלאיים עובדים בתדר של עונה לעונה, הכול קורה לאט

חדשנות מאיצה תדר, מאיצה את קצב ההחלטות, את קצב הביצוע, את קצב ההתפתחות.

חדשנות זו לא טכנולוגיה, זה סטיט אוף מיינד, צורת חשיבה וקצב עשייה.

בפרק א בבראשית כתוב שנבראנו  בצלם אלוהים, נבראנו בצלם הדבר היחיד שמוסכם על כולם שאין לו צלם. בסיס החשיבה היהודי מבוסס על הבריאה הזו , על להיות חלק מהאלוהות, חיבור ישיר, ללא מתווכים, מחוברים וזהו.

כשאנחנו מחוברים ישירות לאלוהים אז השמיים הם הגבול, זה מאפשר לנו לשנות חשיבה, מסגרות, טכנולוגיה. זה הופך אותנו לחדשנים כל כך, מהירים כל כך, זה הופך אותנו לעם עם הכי הרבה פרסי נובל לנפש.

כשאני רוצה להעלות לעצמי את מצב רוח אני הולך למרכז חדשנות, שוהה שם שעה וחוזר מלא אנרגיה. זה לא סתם, התדר שם מהיר יותר, זורם יותר, הרעיונות שזזים בחדר מהירים וממלאים, זו חדשנות.

היום המרכז חדשנות מכיל כבר 15 איש שעובדים בזה ומאיץ כל דבר שקרוב איליו.

אם פעם נכתוב איך בשלוש, ארבעה מיליוני ₪ שינינו פני אזור נכתוב על מרכז החדשנות.

יעוד

לפני שש שנים נפגשנו והגדרנו את היעוד.

היינו בכנס עם הרבה אנשים, כתבנו על הקיר מילים גדולות

עם השנים דייקנו את המילים והן הפכו לקטנות יותר, מעשיות יותר , מדידות יותר.

היום אנחנו משיקים את המותג המדויק עוד יותר.

צמח זה לא תאגיד אחד, יש הרבה צמחים בבעלויות שונות

צמח זה מותג מחבר שתפקידו לנהל את שיתופי הפעולה.

אנחנו מודדים את עצמינו על הגדלת העושר האזורי.

השאלה הנשאלת מול כול פעולה שאנו רוצים להוביל היא האם היא משרתת או לא משרתת את המגמה הכללית של צמיחת האזור.

תפקידנו הוא ליצור את סה"כ הפעולות שביחד מגדילות את העושר והפיתוח האזורי של כלל הבעלים שלנו.

לטובת זה יש לנו את ניהול התעשיות שלנו, החקלאות שלנו, הנדל"ן שלנו, התזרים שלנו.

אנחנו בוחנים כל פעולה בשלושה מימדים, ברמת התוצאה של הפעולה עצמה, ברמת החיזוק הפיננסי שהיא עושה לבנקאות שלנו וברמת התרומה לפיתוח האזורי ( דוגמא – מנגנון הרכש שמוקם עכשיו- מגדיל את הכסף בידי הבעלים, מגדיל את זרימת המזומנים בתוך משקי ומחזק את היכולת הבנקאית ומשתמש בטכנולוגיה שיכולה לחזק את האזור )

תהליכים

מי שהופתע מהאיסור בארה"ב על הפלות שכח לרגע את מה שהוא יודע על תהליכים

אחרי שנים של "מי טו" שבוא נאסר על הגבריות האמריקאית להטריד, לאנוס, לשלוח ידיים , להחפיץ ועוד כל מיני דברים שהם ממש אהבו לעשות, היא הצליחה לתת מכת נגד כדי לנסות להגיד "הי, אנחנו עדיין שולטים לכן בגוף". זה תהליך. הוא הולך קדימה ואחורה . השאלה החשובה והיחידה היא קו המגמה .

כשאנחנו חושבים תהליך אנחנו צריכים לנסות לזהות את קו המגמה ולפעול דרך קו המגמה, תוך ידיעה שיהיו ניצחונות והפסדים.

בעולם קרוב ל 9 מיליארד אנשים. הוא מגדל עשרות מיליארדי בעלי חיים כדי להאכיל את האדם. כל בעל חיים צורך בין 3 ל 8 ק"ג חלבון מין הצומח כדי ליצור ק"ג בשר למאכל, חלבון שמשונע בכול העולם ואחר כך משונע שוב כבשר.

בעשר השנים האחרונות העולם עבר את סף היכולת שלו להחזיק את המסה הזאת על בסיס יכולת הניקוי העצמית ומבלי ליצור סטטיסטית עוד וירוסים מסוכנים. המסה האפשרית לקראת סיום ולכן המגמה אומרת שתהיה ירידה גדולה, או בכמות בני האדם או ביצור החלבונים מין החי. זו המגמה. ביינתים אנחנו משקיעים היום במשחטות אבל כל הזמן צריך להיערך ולהוביל את המגמה שכבר מתחילה לקרות, המעבר לחלבונים אלטרנטיבים.

העולם לא סוחב את הזיהום מדלק פוסילי. כל גג יכול ליצר כל יום חשמל ליום רכב אחד. זו המגמה. בינתיים ממשיכים לנסוע על בנזין אבל המגמה כבר כאן

כנ"ל שוק הסחורות החקלאיות שדיברתי עליו, כנ"ל שוק העבודה מול שוק הרובוטים.

אחד התפקידים החשובים שלנו זה לזהות את המגמות ולהוביל אותן למרות כל ההפסדים שיהיו לנו בדרך.

דפוסים

כשהגעתי לאזור פגשתי באפיקים חבר שהסביר לי שחצי שנה נישרף כאן המוח וחצי שנה מוציאים את העצבים זה על זה. כאן כולם רבים, זה הדפוס של עמק הירדן.

לפני כמה זמן טיילתי עם אשתי, אנחנו חיים ביחד, עובדים ביחד ומתווכחים ביחד. שנינו אנשים דעתניים. נוצר וויכוח שהלך והתעצם. רגע לפני שהוא עבר את נקודת האל חזור שבו הכעס ניכנס נחתה עלי הברקה "רגע, הדפוס של אבא שלי רב עכשיו עם הדפוס של אמא שלך, בואי נשב רגע בצד ונתן להם לסיים את הריב, למה אנחנו צריכים להיות בתוך הלופ?"

זה דפוסים.

אנחנו מודפסים משחר ילדותינו על ידי ההורים שלנו, על ידי החברה שבה אנחנו גדלים, על ידי התרבות שלנו, על ידי העם שלנו. כל אחד שולח יד לנפש העדינה שלנו ומנסה , במודע או שלא במודע להדפיס אותנו לצרכיו. אנחנו  נותנים לזה הרבה צידוקים חברתיים, מוסריים, הסטורים אבל בפועל אנחנו לא יכולים להגיד לרגע שיש לנו דעה עצמאית.

בקבוצת הווטסאפ שלי "י"ב 3 מגמת חשמל" כל מי שהיה מערכניק בשנות השבעים היום קורא לעצמו מרכז שמאל, כל מי שהצביע מח"ל היום ליכוד ימינה. העולם השתנה, האנשים השתנו, הדפוסים של ההורים עדיין מנהלים לנו את ההצבעות.

כדי להשתנות צריך לשנות דפוסים.

שינו הדפוסים עובר דרך תודעה ותשומת לב לא ליפול לדפוס שוב.

לפני כמה שנים הייתי יו"ר של חורשים. ישוב קטן, 100 חברים, חוב של 300 מיליון ודפוס של אין סוף ריבים.

אחרי שאי אפשר היה להעביר שם את השינויים הנדרשים החלטתי להעלות לאספה הצעה להפסיק לריב. ככה, הצעה פשוטה, ישירה וללא עומק גדול מידי. היה דיון סוער והיא  התקבלה ברוב של 84%. אחר כך הם הפסיקו לריב והצלחנו לנהל.

היום חורשים זה קיבוץ עשיר בלי חוב.   תודעה זה כל הסיפור.

כשהתחלנו לעבוד סירבתי להתייחס לתרבות של הריב, לתרבות מכתבי השרשרת. מי שרוצה לדבר שיבוא לדבר. במקביל שינינו את דפוסי העבודה בתוך צמח, הכול פתוח, החומרים נשלחים , ההחלטות קורות באור.

אני מדבר על דפוסים כי זה יכול לחזור. לנו קל לקבל החלטות ולשכוח שאנחנו עובדים בשביל הבעלים ולכם קל לחזור לריב. צריך לשמור אחד על השני בכבוד.

המדינה

לסיום אני רוצה ברשותכם לדבר קצת על המדינה

פעם , בעיירה היהודית היו שני בעלי תפקידים, היה גביר והיה רב.

הגביר תפקידו היה לנהל את הקהילה, לפעול אצל השלטונות כשהיה צריך, לדאוג שהכספים יעברו נכון, לדאוג שהקהילה תשגשג.

הוא לא היה צריך להיות הכי ישר, היה מותר לו להיות ערמומי, להיות עשיר, לדאוג גם לעצמו ובתנאי שימלא את תפקידו.

הרב היה המאזן שלו, הוא היה צריך לשמור על המוסר של הקהילה, לא לאפשר לגביר לחצות יותר מידי קווים. הרב ידע שהגביר יכול בקלות להשתמש בקהילה לטובתו במקום לעשות למענה. תפקידו העיקרי של הרב היה לחבר, לא לתת לגביר ללכת רחוק מידי.

לא פשוט היה להיות רב. הגביר היה בולט, בעל נוכחות. הרב היה צריך לראות ולהרגיש את כולם, לחבר למרות השונות. עוצמתו ניכרה בשקט שהביא לאחרים, לא בבולטות שלו.

כשהגביר רצה לחטא קצת יותר הוא היה מקרב אילו את הרב, לוחש לו מילים מחזקות, נותן לו כסף לתלמוד תורה, קצת כסף הביתה עד שהרב היה שוכח את תפקידו.  גם רבנים הם בני אדם.

המדינה שלנו עברה ועוברת את התהליך הזה כבר שנים ארוכות.  

ההנהגות המסורתיות בוגדות בתפקידן. הן כבר מזמן לא רוצה להנהיג, רק לשלוט.

הרבנויות לפלגהן השונות קורבו לכוח, לכסף, לשלטון. השתכרו לחלוטין ורק רוצות עוד כוח (למטרות נעלות כמובן..) עד שבגדו לחלוטין בתפקידה המחבר והפכו לכוח מפלג ומסית בתוך ליבו של העם (אני יודע שלחלק מהאנשים זה ממש קשה לשמוע) .

אנחנו בתקופה של בגידת ההנהגות . ללא קשר לימין ושמאל, ללא קשר לאיזו שהיא אג'נדה אמיתית חוץ מהרצון הגדול לבלוט ולשלוט.

זו תקופה מסוכנת ואני מודאג.

מדינת ישראל צריכה הנהגה שתפתח את הקשר הגורדי בו היא סבוכה וחנוקה. בשביל זה צריך הנהגה אמיצה.

 

כמו שציטטתי  בפתיחה " אין נשמה בודדת אלא הכול ארוג ומשורג בהוויה כולה" גם הנאום הזה ארוג ומשורג זה בזה.

 

שתהיה לנו שנה מצוינת ובהצלחה גדולה למי שיחליף אותי

טל ישועה

]]>
האקתון כנרת ה-4 https://zemach.co.il/%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%aa-%d7%94-4/ Thu, 28 Jul 2022 07:29:30 +0000 https://zemach.co.il/?p=5852

האקתון כנרת ה-4

סוללה שתפיק אנרגיה מתמלחת של עופות כשרים, אריזה רב פעמית שתפחית את השימוש באריזות חד פעמיות או מגשית לאריזת תירס לשיווק מפסולת תירס שתחליף את מגשית הקלקר, תוכנה משופרת שתייעל ניהול ייצור להפחתת צריכה פחמנית.

אלו הם הפתרונות שהוצגו באירוע ההאקתון שהסתיים בשישי האחרון.

 

האירוע שהתקיים בסימן – "חדשנות טכנולוגית לעולם ירוק יותר".  נערך במרכז כנרת לחדשנות KIC בשיתוף עם איגוד התעשייה הקיבוצית, ABB  , המרכז להתייעלות במשאבים, צופן, שופרסל ויקבי רמת הגולן . 50 משתתפים, יהודים מוסלמים, נוצרים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים ממגוון דיסיפלינות, נפגשו למשך 24 שעות לפיצוח אתגרים אמיתיים של התעשייה הישראלית. המשתתפים לוו על ידי צוות של 10 מנטורים ו8 שופטים.

 

גל צביאל משתתף באתגר של עוף טוב סיפר " אני מוכרח להגיד שלהניח הכל בצד ל24 שעות ולעבוד בצוות עם אנשים שלא מכירים מראש באופן מרתוני ובאופן מאד אינטנסיבי למשך יום ברצף, זהו אתגר בפני עצמו, בפן המקצועי קיבלתי המון אבל  התובנה העיקרית שלי היא ההטרוגניות של הצוותים, אצלנו בצוות היו שני חובשי כיפה, שני מוסלמים, שני עירוניים, קיבוצניקית ואני מיישוב קהילתי, כולנו מגיעים עם תפיסות עולם שונות לחלוטין ולמרות השוני מצאנו את עצמינו עובדים צוחקים ומדברים ונוצר קשר אישי, בעיני זה לא פחות חשוב מהפתרון שמצאנו לאתגר"

 

"ההאקתון השנתי הפך להיות פסטיבל חדשנות של ממש, מושך אליו ומפגיש בין אנשים מכל התחומים למען מטרה חשובה- פיצוח אתגרים אמיתיים מהתעשייה, עם פתרונות שייצרו אימפקט משמעותי ואף בינלאומי."  סיפרה שחף יוסף, מנהלת הכשרות ואירועי חדשנות, מרכז חדשנות כנרת. כאמור השנה 4 חברות השתתפו והציגו את האתגרים שלהם:

מקסופט – חברת תוכנה מבית צמח מפעלים בשותפות עם ג'יני מערכות, החברה הציגה שני אתגרים האחד הוא אתגר של חוסר אחידות בבדיקות הטיב הנעשות. והשני צעידה לעבר עולם מבוסס ענן ופער תפיסתי של חלק מהלקוחות.

 

פלציב- חברה המייצרת אריזות למוצרים בהתאמה אישית, האתגר הוא בלאי גבוה וחוסר עמידות בתנאי מזג האוויר של האריזות.

 

צמח אבוקדו – בית אריזה מתקדם לפירות וירקות מבית צמח מפעלים. כיום בשוק התירס יש פסולת שהיא כ30% מהחומר הנכנס לבית האריזה. שנלקח להטמנה ופולט גז מתאן.

 

עוף טוב – מבית תאגיד צמח שאן מתמודדים עם תמלחת בקווים הכשרים, שפוגעת בקרקע ועלויות הטיפול במלחים גבוהה ואינה מועדפת על ידי מפעלים.

 

"במפעלים רבים בתעשייה הישראלית בכלל והקיבוצית בפרט, אנחנו רואים לאחרונה שינוי גדול, מחשבתית ויישומית, מתפיסה של "זה עובד לא לגעת" להכנסת מודלים של חדשנות והגדלת הערך. ומתפיסה של "חשובה רק השורה התחתונה" ללקיחת אחריות תאגידית, כולל אחריות סביבתית, חברתית וניהול הוגן עם גיוון תעסוקתי, כמו שראינו גם כאן בהאקתון." סיפר לנו גיל לין מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית.

 

הקבוצה הזוכה הייתה הקבוצה שעסקה באתגר עוף טוב, והציעה פתרון תלת שלבי, השלב הראשון הוא  הפחתת כמות המלח במים במקור על ידי שימוש בלחץ אויר להעפת גושי מלח שעוד לא התמוססו. החלק השני הפרדת התמלחת בכ-96%, על ידי טיפול פיזיקלי. והחלק השלישי, הגדלת קצב הייבוש בבריכות המלח ע"י רידוד בריכות מכוון. שלושת השלבים האלו יובילו לשיפור של כ-70% ביעילות קצירת המלח, בעלות הקמה שולית.

 

 

אלעד שמיר מנכ"ל KIC : "מרכז כנרת לחדשנות הוא מנוע צמיחה לאומי בצפון הארץ. תפיסת עולמנו היא שקיימות איננה רק פתרונות טכנולוגיים ורעיונות חדשניים ליצירת עתיד טוב יותר אלא היא תפיסת עולם שלמה ותרבות שמתבוננת על האתגרים מתוך הסתכלות רחבה והוליסטית.

חדשנות ברת קיימא מבוססת על תרבות של שיתוף ,פתיחות, יצירתיות ולקיחת אחריות. דווקא עכשיו בתקופה רווית פילוג אני מתרגש מחדש לראות את ההירתמות של אנשים שזה עתה הכירו עובדים בלהט על שיפור העולם שבו אנו חיים,  אנשים טובים מכל חלקי החברה, מכל הגילאים, העדות, הדתות ומדיספלינות שונות מתגייסים לעשות שינוי. זאת קיימות אמיתית וזה המהות- להפיץ אור, לראות את הטוב ולהגדילו בעולם! "

 

עדו רודוי יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית "התרשמתי לטובה מכמות האנשים הטובים שנרתמו לנסות ולפצח את האתגרים, הפתרונות היצירתיים יכולים להיות מיושמים בטווח הקרוב. כל הכבוד לאלעד שמיר וצוות המרכז לחדשנות על הפקה של אירוע מרשים".

]]>
ביקור סנאטורים אמריקאים במרכז לחדשנות כינרת https://zemach.co.il/%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%a1%d7%a0%d7%90%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%9c%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95/ Mon, 09 May 2022 07:31:56 +0000 https://zemach.co.il/?p=5442
ביקור סנאטורים אמריקאים

5 חברי קונגרס  האמריקאים סיירו  במרכז חדשנות כנרת KIC בשותפות של צמח מפעלים, קק"ל והמכללה הקדמית כנרת, חברי הקונגרס שמעו מפי מנכ"ל אלעד שמיר על פיתוח מנוע צמיחה בצפון אשר מייצר עתיד וצמיחה בפריפריה של ישראל ועל טכנולוגיות פורצות דרך המפותחות במרכז.

חברי הקונגרס שמחו והתרגשו לראות את הפיתוחים האגרו חקלאיים שצומחים במרחב והביעו התרשמות רבה מהדברים עליהם שמעו. וביקשו לשמוע עוד על טכנולוגיות בתחומי המים והאגרו ועל  האתגרים הביטחוניים וחברתיים המעצבים בפני ישראל.

בסיור השתתפו, האלוף במיל גדעון שפר יו"ר המכללה שהציג את המכללה וחשיבותה לאזור,  אלון קולט סמנכ"ל צמח מפעלים  שסיפר  על האזור והצמיחה של האזור וההשקעה בטכנולוגיות חקלאיות במסגרת מפעלי צמח וראש המועצה עידן גרינבאום שבירך את המשתתפים ונתן לחברי הקונגרס סקרה על האזור. 

אלעד שמיר מנכ"ל מרכז חדשנות הציג בפני האורחים את הימים המיוחדים שעוברים עלנו בפסח דרך יום השואה ועד יום הזיכרון והעצמאות והזכיר שהצבא הוא חשוב אבל בלי הטרקטור ובלי החקלאות אין ריבונות. החזון של המרכז ליצור עתיד טוב יותר לאזור, מקומות תעסוקה, חדשנות וסקר את התפתחות המרכז לחדשנות בשנים הקרובות.

 

בהמשך הציגו 2 חברות beefree agro, efimilk את הפיתוחים הטכנולוגיים עליהם הם עובדים וחברי הקונגרס אשר עומדים בועדות משמעותיות ביותר בתחומי החקלאות והמים הביעו עניין רב והזמינו את החברות למדינותיהן שתשמחנה לפתוח את השערים לפיתוחים שהוצגו.

]]>
השבט אמר את דברו https://zemach.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95/ Mon, 11 Apr 2022 12:31:21 +0000 https://zemach.co.il/?p=5421
השבט אמר את דברו 

בשבוע שעבר הסתיימה תוכנית PRE Z בהובלת מרכז החדשנות מבית צמח מפעלים והמכללה האקדמית כנרת. התוכנית נפרסת על פני 6 מפגשים המתקיימים בבתי הספר ומטרתה לאפשר לתלמידי כיתות ז-ח להיחשף לעולם המושגים היזמי, להתנסות בחשיבה יזמית ולהתאמן במיומנויות המאה ה-21.
בתוכנית השנה, השתתפו 6 בתי ספר מהמרחב, כ-400 תלמידים מ-19 כיתות. בין בתי הספר שהשתתפו היו תלמידי השכבה הבוגרת של בית הספר שחף בדגניה א', תלמידי כיתה ח' בבית החינוך המשותף ותלמידי בי"ס מול גלעד.

בסיום התוכנית התקיימו 8 ימי שיא – בהם יישמו התלמידים את המיומנויות שלמדו במפגשים בתחרות נוסח הישרדות Kic מי יהיה השבט האחרון שישרוד.

יום השיא נפתח בשיחה עם היזם שיר אליגור, מנהל ביה"ס לחדשנות כנרת. שיר שיתף את התלמידים באתגרים העומדים בפני יזם הסביר איך אפשר להפוך אתגר להזדמנות וסיפר להם כיצד קורס יזמות שעשה בהיותו נער, השפיע בדיעבד על דרכו המקצועית.

נעמי אלקבץ, מנהלת תוכניות החינוך במרכז לחדשנות: "אחד העקרונות שמנחים אותנו בפעילות של ביה"ס לחדשנות הוא הנגשת הלך המחשבה ומיומנויות יזמיות לכמה שיותר בני נוער במרחב שלנו. היכולת הייחודית שלנו מתבטאת בהבאת השטח לבתי הספר ובהבאת בתי הספר אלינו למכללה, למרכז חדשנות, ולהפגיש את התלמידים עם דמויות מפתח שיכולות להוות עבורם מודלים לחיקוי. אני שמה לנו מטרה לשנה הבאה להגיע לכמות כפולה של בני נוער במרחב ולפתוח להם חלון לעולם היזמות".

]]>
פסיפס משותף פדה פוריה וצמח מפעלים        https://zemach.co.il/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%a1-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%a4%d7%93%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%a6%d7%9e%d7%97-%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d/ Tue, 05 Apr 2022 08:06:32 +0000 https://zemach.co.il/?p=5407

בטקס מרגש ציינו במרכז הרפואי פדה-פוריה את השלמת פרויקט הפסיפס אותו יצרו עובדי פדה-פוריה יחד עם עובדי צמח מפעלים. הפסיפס המרהיב הממוקם ברחבת הדשא שלפני המלר"ד(מיון) כולל את  ערכי הליבה של המרכז הרפואי : מצויינות, יושרה, כבוד הדדי, חמלה וענווה.

ביום שני, 28.3.22 התקיים טקס חגיגי לציון השלמת פרויקט משותף ראשון מסוגו של המרכז הרפואי פדה- פוריה יחד עם צמח מפעלים אזוריים. הטקס התקיים בהשתתפות חברי הנהלת המרכז הרפואי פדה-פוריה, ונציגות הנהלת צמח מפעלים ובראשם המנכ"ל, מנש' שלום והסמנכ"ל אלון קולט.

בשנתיים האחרונות עיצבה ויצרה אומנית הפסיפס מירב קרשנר, בהדרכתה הכינו עובדי המרכז הרפואי בפעילות משותפת יחד עם עובדי צמח, 10 לוחות פסיפס צבעוניים ומרהיבים. במרכז המיזם עוצבו ערכי הליבה של המרכז הרפואי: מצוינות, יושרה, כבוד הדדי, חמלה וענווה.

מיה צבן דוברת המרכז הרפואי והממונה על קשרי קהילה סיפרה , "הקשר המיוחד עם צמח מפעלים החל לפני כחמש שנים, כאשר בצמח החליטו לאמץ את המחלקה לשיקום גריאטרי ואף השלימו פרויקט מקסים של עיצוב מחדש של חדר האוכל במחלקה. בהמשך לכך הקשר העמיק והתפתח ונראה לי אך טבעי ליזום פרויקט אומנותי שיוצב בחזית של המרכז הרפואי להנאת כולם, ויאפשר הכרות ופעילות משותפת של העובדים משני הארגונים. המיזם התקבל בשני הצדדים בהתלהבות גדולה והתוצאה הסופית יצאה הרבה יותר מרהיבה ממה שדמיינו ".

מנשה שלום(מנש') מנכ"ל צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן אמר, "אנחנו מרגישים מעורבים ומחוברים לביה"ח, זה ביה"ח שלנו ואנחנו שמחים לפעול ולתרום למען המרכז הרפואי פדה-פוריה והקהילה שלנו. בכל פעם שאני מגיע למרכז הרפואי אני עובר דרך הפסיפס ומתרגש לראות את התוצר המיוחד של החיבור בין הארגונים.  אין לי ספק שהחיבור המיוחד שנוצר כאן יתחזק ויתפתח".

ד"ר ארז און, מנהל המרכז הרפואי, ברך "הפסיפס הצבעוני ומאיר העינים שמקבל את פני הבאים למרכז הרפואי, מבטא ומדגיש את ערכי ליבה כמו כבוד הדדי, מצויינות, וחמלה שהם משותפים לשני הארגונים. מרגש לראות איך המיזם הזה שנוצר מתוך החיבור המיוחד ביננו לבין צמח מפעלים, הפך לפינת חמד, מקום מרגוע ומנוחה למטופלים ובני משפחותיהם".

]]>